'Haguigah
Daf 8a
משנה: אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה. וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית בִּשְׁנָיִם. וְלֹא בַּמֶּרְכָּבָה בְּיָחִיד אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם מֵבִין מִדַּעְתּוֹ. כָּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים רָתוּי לוֹ כְּאִילּוּ לֹא בָּא לָעוֹלָם מַה לְּמַעְלָן וּמַה לְּמַטָּן מַה לְּפָנִים וּמַה לְּאָחוֹר. כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ רָאוּי לוֹ כְּאִילּוּ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם׃
Traduction
On n’interprétera pas, trois personnes étant réunies, les déductions à tirer du chapitre des relations illicites (Lv 18), ni le récit de la Création (Gn 1) à deux, ni les récits relatifs au char céleste (d’Isaïe et d’Ezéchiel) même si on est seul, à moins d'être un sage qui comprend presque seul (et devine plus qu’on ne lui explique). Il vaudrait mieux n’être pas né que de contempler (fixer) les quatre objets suivants: ce qu’il y a au-dessus de nous au ciel, ce qu’il y a au-dessous, ce qu’il y a devant nous, et ce qu’il y a derrière; il vaudrait mieux n’être pas né si l’on n’a pas soin d’honorer son Créateur.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין דורשין בעריות בשלשה. ה''ק אין דורשין בעריות לשלשה ולא במעשה בראשית לשנים ולא במרכבה ליחיד. לשלשה בני אדם כאחד אין דורשין להם סתרי עריות מה שאין מפורש בהכתוב בהדיא כגון בתו מאנוסתו דלא כתיבי בהדיא ומדרשא הוא דאתיא וטעמא דחיישינן שמא בזמן שידבר הרב עם אחד ישאו ויתנו השנים ביניהם ולא יתנו לבם לשמוע מפי הרב כשדורש בו איסור ויבא להקל בעריות. וחששו בעריות יותר משאר כל איסורים שבתורה מפני שנפשו של אדם מתאוה להם ומחמדתן ובין בפניו ובין שלא בפניו נפיש יצריה:
ולא במעשה בראשית. במה שנבראו מששת ימי בראשית אין דורשין אפילו לשני בני אדם וכ''ש לשלשה או יותר דכתיב כי שאל נא לימים ראשונים יחיד שואל ואין שנים שואלים:
ולא במרכבה. מעשה מרכבה שראה יחזקאל ושראה ישעיה. אפי' ליחיד אא''כ היה הרב מכיר בו ויודע שהוא חכם שאם ימסור לו ראשי פרקים יהא מבין השאר מדעתו:
וכל המסתכל בארבעה דברים. בהני דמפרש ואזיל:
רתוי לו. לשון רחמנות הוא כלומר מרוחם היה ויותר טוב לו אם לא בא לעולם:
מה למעלה. מכיפת השמים הנראה לעין:
ומה למטה. מתחת לארץ:
מה לפנים. מקודם שנברא העולם:
ומה לאחור. בסוף העולם לאחרית הימים:
כל שלא חס על כבוד קונו. שעובר עבירה בסתר ואומר מי רואני ומי יודיעני:
רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל הָאִסּוּרִין שֶׁרִיבָה עֲלֵיהֶן. שׁוֹגֵג מוּתָּר מֵזֵיד אָסוּר. וְלֹא מַתְנִיתָה הִיא. אִם שׁוֹגֵג מוּתָּר. אִם מֵזִיד אָסוּר׃ מַתְנִיתָה בִתְרוּמָה דְרוֹבָהּ. אֲתַא מֵימַר לָךְ. וַאֲפִילוּ בִּשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. 8a כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לוֹמַר עַל דָּבָר שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה כָּךְ מִצְוָה שֶׁלֹּא לוֹמַר עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נַעֲשֶׂה. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לְטַהֵר אֶת הַטָּמֵא כָּךְ אָסוּר לְטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר. רִבִּי אַבָּא בַּר יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִם בָּאָת הֲלָכָה תַחַת יָדֶיךָ וְאֵין אַתְּ יוֹדֵעַ אִם לִתְלוֹת אִם לִשְׂרוֹף. לְעוֹלָם הֲוֵי רָץ אַחַר הַשְּׂרֵיפָה יוֹתֵר מִן הַתְּלִייָה. שֶׁאֵין לָךְ חָבִיב בַּתּוֹרָה מִפָּרִים הַנִּשְׂרָפִין וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִין וְהֵן בַּשְּׂרֵיפָה. רִבִּי יוֹסֵי בָעֵי. וּלְמֵידִין דָּבָר שֶׁאֵין מִצְוָתוּ לְכָאן מִדָּבָר שֶׁמִּצְוָתוֹ לְכָאן.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
רבי אבהו בשם ר' יוחנן כל האיסורין שריבה עליהן וכו'. כל זה עד סוף הפרק מפורש לעיל בסוף פ''ה דתרומות וע''ש:
הדרן עלך פרק הכל חייבין
'Haguigah
Daf 8b
הלכה: אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה כול'. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. דְּרִבִּי עֲקִיבָה הִיא. בְּרַם כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל תַּנֵּי אַזְהָרוֹת 8b לְעוֹבְדָה. מִן דְּרִבִּי אִמִּי יְתִיב מַתְנֵי. אַזְהָרָה לַשּׁוֹכֵב אַזְהָרָה לַנִּשְׁכָּב. הָדָא אָֽמְרָה. הֲלָכָה כְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל.
Traduction
R. Aba dit au nom de R. Juda que l’avis exprimé ici doit émaner de R. aqiba, non de son interlocuteur R. Ismaël, car celui-ci enseigne (33)''''''J., (Sanhedrin 7, 7); B., ib., 54.'''''' qu’il faut appliquer aussi l’avertissement (avec ses conséquences pénales) à celui qui subit une relation contre nature, aussi bien que celui qui l’accomplit (Lv 20, 13); et de ce que l’on a vu R. Amé assis à enseigner qu’il faut un avertissement à celui qui accomplit un tel acte et un autre (par déduction) à celui qui le subit, on conclut que l’avis de R. Ismaël (de pouvoir enseigner ces sujets) sert de règle. – ''Ni le récit de la création à deux'', est-il dit. Ceci aussi doit émaner de R. aqiba, dit R. Aba au nom de R. Juda (34)V. Monatschrift, 19, 1870, pp. 126-130 et 131-7., car son interlocuteur R. Ismaël, qui applique la déduction précédente à un deuxième avertissement, autorise cette interprétation; et de ce que R. Juda b. Pazi était assis à exposer qu’en principe le monde était composé d’eau sur eau, on conclut que l’avis de R. Ismaël, d’autoriser ces explications, sert de règle. Voici l’exposé de R. Juda b. Pazi: en principe, le monde se composait d’eau sur eau (35)''''''Rabba à (Gn 7); Mekhilta, section Beschalah, ch. 8.'''''', selon ces mots (Gn 1, 2): le souffle divin planait au-dessus des eaux; puis a été constituée la neige (semi-solide), selon ces mots (Ps 147, 17): Il sème les glaçons comme des miettes; puis il en a fait la terre, selon ces mots (Jb 37, 6): à la neige il dit d’être de la terre. Celle-ci est placée au-dessus de l’eau, selon les mots (Ps 136, 6): Celui qui a étendu la terre sur les eaux. Celles-ci à leur tour sont sises sur des montagnes, selon ces mots (Ps 104, 6): Sur les montagnes s’arrêtent les eaux. Les monts sont suspendus en l’air, selon ces mots (Am 4, 13): Voici, il forme les montagnes et crée le vent. Ce dernier dépend de la tempête, selon ces mots (Ps 148, 8): Le vent de la tempête exécute ses ordres. La tempête même a été faite par Dieu en forme d’amulette suspendue à son bras, selon ces mots (Dt 33, 27): sous (36)Le sens habituel est: sous elle (la demeure) s'étendent les bras, etc. les bras du monde, etc. Le verset (précité), voici il forme des montagnes, etc., est l’un des six que Rabbi lisait (37)Rabba à l'Ecclésiaste, fin. en pleurant (en raison des sévérités qu’ils contiennent). Les 5 autres sont: Ils recherchent Dieu, tous les humbles de la terre, etc. (So 2, 3). Haïssez le mal et aimez le bien, etc. (Am 5, 15); il mettra sa bouche dans la poussière, etc. (Lm 3, 29); car toute l’œuvre sera présentée par Dieu en justice (Qo 12, 16); Et Samuel dit à Saul: pourquoi m’as-tu irrité (1S 28, 15). Ce dernier verset peut s’expliquer ainsi: tu n’aurais dû irriter ton créateur, lui dit Samuel, que contre moi; au lieu de cela, tu m’as traité comme ton idole, et tu sembles ignorer que si celui qui l’érige mérite une peine (38)Rabba à (Gn 96)., celui qui se laisse faire (adorer) la mérite aussi; en outre, en étant éveillé de mon sommeil, j’ai cru que c’était le jour du jugement dernier, et j’ai eu peur. Or, il y a lieu d’établir un raisonnement par a fortiori et se dire: si Samuel, le maître des Prophètes, dont il est dit (1S 3, 20): Israël depuis Dan jusqu’à Beer-Sheba reconnut etc, a éprouvé des craintes pour le jugement; combien devons-nous en être effrayés! C’est ce qui résulte p. ex. du verset (d’Amos): Voici celui qui a formé les montagnes, qui a créé le vent et qui déclare à l’homme quelle est sa pensée; c’est-à-dire même les paroles qui ne comportent pas de péché sont inscrites à l’homme sur son registre, pinax; et qui le déclare à l’homme? —L’haleine de sa bouche en parlant (39)La buée de sa respiration sera figée et conservée jusqu'à sa mort, dit le commentaire.. R. Hagai dit au nom de R. Yabeç: on déduit de la juxtaposition des termes dans ce verset que le vent créé (souffle produit) reprochera un jour à l’homme ses paroles. Il dit aussi: les gens de Sephoris disent d’entendre par le mot chaos l’obscurité et les ténèbres. R. Juda b. Pazi dit au nom de R. Yossé b. R. Juda: Adrien demanda au prosélyte Aquilas s’il est vrai ce que l’on dit, que le monde est suspendu en l’air? —Certes, répondit Aquilas; et, pour te le prouver, fais-moi venir de petits chameaux: ce qui fut exécuté. Il eut beau les charger lourdement; les bêtes restaient debout; puis il enleva la charge et les étrangla. —Voici tes bêtes, dit-il à Adrien, relève-les. —Je ne le puis plus, puisqu’elles sont mortes. —Que leur manque-t-il, dit Aquilas, rien que le souffle qui les a quittés et qui les soutenait (ainsi le monde est soutenu par l’air).
Pnei Moshe non traduit
גמ' דר' עקיבה היא. האי ש''ס מפרש לעריות והיינו סתרי עריות מה דלא מפורש בהדיא לגוונא חדא וזהו לאזהרת נשכב במשכב זכר דלא כתיב אלא ואת זכר לא תשכב וגו' ופליגי ר' ישמעאל ור''ע בפ''ז דסנהדרין בהלכה זו באזהרה לנשכב מנין דר''ע דריש לא תשכב קרי ביה לא תישכב ור' ישמעאל דריש לה התם מלא יהיה קדש מבני ישראל וכו' ואמרי' שם דהנ''מ מבינייהו אם שכב את הזכר ונשכב ממנו דלרבי עקיבא אינו חייב אלא אחת דמחד קרא נפקי ולר' ישמעאל חייב שתים דמתרי קראי נפקי. והשתא קאמר דמתני' דקתני אין דורשין בסתרי עריות לשלשה כר''ע אתיא דלדידיה ליכא נ''מ לעובדא גבי שוכב ונשכב אבל כר' ישמעאל למאי דר' ישמעאל תני שם א''כ דורשין באזהרות לעובדא דאיכא נ''מ למעשה דמיחייב שתים:
מן דר' אמי וכו'. ממה דחזינן דר' אמי היה יושב ושונה אזהרה לשוכב בפ''ע ולנשכב בפ''ע אם כן ש''מ הלכה כרבי ישמעאל וכדאמרן:
וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית בִּשְׁנָיִם. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. דְּרִבִּי עֲקִיבָה הִיא. בְּרַם כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרְשִׁין לְעוֹבְדָה. מִן מַה דְרִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי יְתִיב דְּרַשׁ. כַּתְּחִילָּה הָיָה הָעוֹלָם מַיִם בְּמַיִם. הָדָא אָֽמְרָה. הֲלָכָה כְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דָּרַשׁ רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. בַּתְּחִילָּה הָיָה הָעוֹלָם מַיִם בְּמַיִם. מַה טַעַם. וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶפֶ֭ת עַל פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃ חָזַר וַעֲשָׂאוֹ שֶׁלֶג. מַשְׁלִ֣יךְ קַֽרְח֣וֹ כְפִיתִּים. חָזַר וַעֲשָׂאוֹ אֶרֶץ. כִּ֤י לַשֶּׁ֨לֶג ׀ יֹאמַ֗ר הֱוֵ֫א אָ֥רֶץ. וְהָאָרֶץ עוֹמֶדֶת עַל מַיִם. לְרוֹקַע הָ֭אָרֶץ עַל הַמָּ֑יִם. וְהַמַּיִם עוֹמְדִים עַל הָרִים. עַל הָ֝רִ֗ים יַֽעַמְדוּ מָֽיִם׃ וְהֶהָרִים עוֹמְדִין עַל רוּחַ. כִּ֡י הִנֵּה יוֹצֵ֨ר הָרִ֜ים וּבוֹרֵא ר֗וּחַ. וְהָרוּחַ תְּלוּיָה בַסְּעָרָה. ר֥וּחַ סְ֝עָרָ֗ה עֹ֘שָׂ֥ה דְבָרֽוֹ׃ וּסְעָרָה עֲשָׂאָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמִין קַמֵיעַ וּתָלָייָהּ בִּזְרוֹעוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וּמִתַּחַ֭ת זְרוֹעוֹת עוֹלָם֑.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
דר''ע היא. הא נמי כר''ע דמדרישא כר''ע הך בבא נמי כר''ע דאין לדרוש במה דליכא נ''מ למידי אבל כר' ישמעאל דאמרינן דברישא דורשין דאיכא נ''מ לעובדא ה''נ דורשין במעשה בראשית דאע''ג דלעיבדא ליכא נ''מ במידי מ''מ מתני' דלא כרבי ישמעאל:
וכדאשכחן דר' יודה בר פזי יתיב ודריש. בתחלה היה העולם מים במים וכו'. והדא אמרה דס''ל הלכה כר' ישמעאל דס''ל דורשין:
כִּ֡י הִנֵּה יוֹצֵ֨ר הָרִ֜ים וגו'. זֶה אֶחָד מִשִּׁשָּׁה מִקְרִיּוֹת שֶׁהָיָה רִבִּי קוֹרֵא אוֹתָן ובוֹכֶה. בַּקְּשׁ֤וּ אֶת י֙י כָּל עַנְוֵ֣י הָאָ֔רֶץ וגו'. שִׂנְאוּ רָע֙ וְאֶ֣הֱבוּ ט֔וֹב וגו'. יִתֵּ֤ן בֶּֽעָפָר֙ פִּ֔יהוּ וגו'. כִּ֤י אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה וגו'. וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל שָׁא֔וּל לָ֥מָּה הִרְגַּזְתַּנִ֭י וגו'. אָמַר לוֹ. לֹא הָיָה לָךְ לְהַרְגִּיז אֶת בּוֹרְאֲךָ אֶלָּא בִי. עֲשִׂיתָנִי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּךְ. אֵין אַתְּ יוֹדֵעַ. כְּשֵׁם שֶׁנִּפְרָעִין מִן הָעוֹבֵד כָּךְ נִפְרָעִין מִן הַנֶּעֱבַד. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיִיתִי סָבוּר שֶׁהוּא יוֹם הַדִּין וְנִתְייָרֵאתִי. וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחוֹמֶר. מָה אִם שֵׁמוּאֵל רַבָּן שֶׁלְנְבִיאִים. שֶׁכָּתוּב בֵּיהּ וַיֵּ֙דַע֙ כָּל יִשְׂרָאֵ֔ל מִדָּן֭ וְעַד בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וגו'. נִתְייָרֵא מִיּוֹם הַדִּין. אָנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְהָדֵין כִּ֡י הִנֵּה יוֹצֵ֨ר הָרִ֜ים וּבוֹרֵא ר֗וּחַ וגו'. אֲפִילוּ דְבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶן חֵט נִכְתָּבִין לְאָדָם עֵל פִּינַקְסוֹ. וּמִי מַגִּיד לָאָדָם. הֲבָל הַיּוֹצֵא מִפִּיו. רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי יַעֲבֵץ. יוֹצֵ֨ר הָרִ֜ים וּבוֹרֵא ר֗וּחַ. רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי יַעֲבֵץ. אִילֵּין צִיפָּארֵיי. תּוֹהוּ חוֹשֵׁךְ וְאֲפֵילָה.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
שהיה רבי קורא אותן ובוכה. שמהמקראות האלה רואין אנו היאך לירא מן הדין וכן מצינו בקרא דשמואל וכדאמר והרי הדברים קל וחומר וכו':
הבל היוצא מפיו. עושה רושם למעלה ומגיד לו לאחר זמן וזהו ובורא רוח שנעשה יש ובריאות מהרוח ומגיד לאדם מה שיחו:
אילין ציפוראי. מפרשין לתהו דקרא שהיא חשך ואפילה:
רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יוּדָה. אַדְרִייָנוּס שָׁאַל לָעֲקִילַס הַגֵּר. קוּשְׁטִין אַתּוּן אָֽמְרִין דְּהֵן עַלְמָא קַייָם עַל רוּחָא. אֲמַר לֵיהּ. אִין. אֲמַר לֵיהּ. מִן הֵן אַתְּ מוֹדַע לִי. אֲמַר לֵיהּ. אַייְתִי לִי הוֹגָנִין. אַייְתֵי לֵיהּ הוֹגָנִין. אַטְּעוּנוּנָן טָעוּנִיהוֹן. אַקִּימוֹן וְאַרְבָּעוֹן. נַסְתּוֹן וְחָנְקוֹן. אֲמַר לֵיהּ. הֵא לָךְ. אַקִּימוֹן. אֲמַר לֵיהּ. מִן דְּחָנְקָתוֹן. אֲמַר לֵיהּ. כְּלוּם חֲסַרְתְּנוֹן. לֹא רוּחָא הִיא דִנַפְקַת מִינְּהוֹן.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
אייתי לי הוגנין. גמלים קטנים בחמורים נקראו עיירות ובגמלים הוגנין:
אטעונינון. המשא ועדיין עמדו והרביצום ואח''כ לקחום וחנקם וא''ל הרי לך עכשיו תקים אותם והשיב לו מן דחנקתין אותן היאך אפשר להקימן וא''ל עכשיו ראה מה חסרתי מהם כלום אלא מעט רוח שיצא מהן הוי העולם עומד על הרוח:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source