משנה: אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה. וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית בִּשְׁנָיִם. וְלֹא בַּמֶּרְכָּבָה בְּיָחִיד אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם מֵבִין מִדַּעְתּוֹ. כָּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים רָתוּי לוֹ כְּאִילּוּ לֹא בָּא לָעוֹלָם מַה לְּמַעְלָן וּמַה לְּמַטָּן מַה לְּפָנִים וּמַה לְּאָחוֹר. כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ רָאוּי לוֹ כְּאִילּוּ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם׃
Pnei Moshe (non traduit)
כל שלא חס על כבוד קונו. שעובר עבירה בסתר ואומר מי רואני ומי יודיעני:
ומה לאחור. בסוף העולם לאחרית הימים:
מה לפנים. מקודם שנברא העולם:
ומה למטה. מתחת לארץ:
מה למעלה. מכיפת השמים הנראה לעין:
רתוי לו. לשון רחמנות הוא כלומר מרוחם היה ויותר טוב לו אם לא בא לעולם:
ולא במרכבה. מעשה מרכבה שראה יחזקאל ושראה ישעיה. אפי' ליחיד אא''כ היה הרב מכיר בו ויודע שהוא חכם שאם ימסור לו ראשי פרקים יהא מבין השאר מדעתו:
ולא במעשה בראשית. במה שנבראו מששת ימי בראשית אין דורשין אפילו לשני בני אדם וכ''ש לשלשה או יותר דכתיב כי שאל נא לימים ראשונים יחיד שואל ואין שנים שואלים:
מתני' אין דורשין בעריות בשלשה. ה''ק אין דורשין בעריות לשלשה ולא במעשה בראשית לשנים ולא במרכבה ליחיד. לשלשה בני אדם כאחד אין דורשין להם סתרי עריות מה שאין מפורש בהכתוב בהדיא כגון בתו מאנוסתו דלא כתיבי בהדיא ומדרשא הוא דאתיא וטעמא דחיישינן שמא בזמן שידבר הרב עם אחד ישאו ויתנו השנים ביניהם ולא יתנו לבם לשמוע מפי הרב כשדורש בו איסור ויבא להקל בעריות. וחששו בעריות יותר משאר כל איסורים שבתורה מפני שנפשו של אדם מתאוה להם ומחמדתן ובין בפניו ובין שלא בפניו נפיש יצריה:
וכל המסתכל בארבעה דברים. בהני דמפרש ואזיל:
רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל הָאִסּוּרִין שֶׁרִיבָה עֲלֵיהֶן. שׁוֹגֵג מוּתָּר מֵזֵיד אָסוּר. וְלֹא מַתְנִיתָה הִיא. אִם שׁוֹגֵג מוּתָּר. אִם מֵזִיד אָסוּר׃ מַתְנִיתָה בִתְרוּמָה דְרוֹבָהּ. אֲתַא מֵימַר לָךְ. וַאֲפִילוּ בִּשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. 8a כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לוֹמַר עַל דָּבָר שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה כָּךְ מִצְוָה שֶׁלֹּא לוֹמַר עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נַעֲשֶׂה. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לְטַהֵר אֶת הַטָּמֵא כָּךְ אָסוּר לְטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר. רִבִּי אַבָּא בַּר יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִם בָּאָת הֲלָכָה תַחַת יָדֶיךָ וְאֵין אַתְּ יוֹדֵעַ אִם לִתְלוֹת אִם לִשְׂרוֹף. לְעוֹלָם הֲוֵי רָץ אַחַר הַשְּׂרֵיפָה יוֹתֵר מִן הַתְּלִייָה. שֶׁאֵין לָךְ חָבִיב בַּתּוֹרָה מִפָּרִים הַנִּשְׂרָפִין וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִין וְהֵן בַּשְּׂרֵיפָה. רִבִּי יוֹסֵי בָעֵי. וּלְמֵידִין דָּבָר שֶׁאֵין מִצְוָתוּ לְכָאן מִדָּבָר שֶׁמִּצְוָתוֹ לְכָאן.
Pnei Moshe (non traduit)
הדרן עלך פרק הכל חייבין
רבי אבהו בשם ר' יוחנן כל האיסורין שריבה עליהן וכו'. כל זה עד סוף הפרק מפורש לעיל בסוף פ''ה דתרומות וע''ש:
רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יוּדָה. אַדְרִייָנוּס שָׁאַל לָעֲקִילַס הַגֵּר. קוּשְׁטִין אַתּוּן אָֽמְרִין דְּהֵן עַלְמָא קַייָם עַל רוּחָא. אֲמַר לֵיהּ. אִין. אֲמַר לֵיהּ. מִן הֵן אַתְּ מוֹדַע לִי. אֲמַר לֵיהּ. אַייְתִי לִי הוֹגָנִין. אַייְתֵי לֵיהּ הוֹגָנִין. אַטְּעוּנוּנָן טָעוּנִיהוֹן. אַקִּימוֹן וְאַרְבָּעוֹן. נַסְתּוֹן וְחָנְקוֹן. אֲמַר לֵיהּ. הֵא לָךְ. אַקִּימוֹן. אֲמַר לֵיהּ. מִן דְּחָנְקָתוֹן. אֲמַר לֵיהּ. כְּלוּם חֲסַרְתְּנוֹן. לֹא רוּחָא הִיא דִנַפְקַת מִינְּהוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
אטעונינון. המשא ועדיין עמדו והרביצום ואח''כ לקחום וחנקם וא''ל הרי לך עכשיו תקים אותם והשיב לו מן דחנקתין אותן היאך אפשר להקימן וא''ל עכשיו ראה מה חסרתי מהם כלום אלא מעט רוח שיצא מהן הוי העולם עומד על הרוח:
אייתי לי הוגנין. גמלים קטנים בחמורים נקראו עיירות ובגמלים הוגנין:
כִּ֡י הִנֵּה יוֹצֵ֨ר הָרִ֜ים וגו'. זֶה אֶחָד מִשִּׁשָּׁה מִקְרִיּוֹת שֶׁהָיָה רִבִּי קוֹרֵא אוֹתָן ובוֹכֶה. בַּקְּשׁ֤וּ אֶת י֙י כָּל עַנְוֵ֣י הָאָ֔רֶץ וגו'. שִׂנְאוּ רָע֙ וְאֶ֣הֱבוּ ט֔וֹב וגו'. יִתֵּ֤ן בֶּֽעָפָר֙ פִּ֔יהוּ וגו'. כִּ֤י אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה וגו'. וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל שָׁא֔וּל לָ֥מָּה הִרְגַּזְתַּנִ֭י וגו'. אָמַר לוֹ. לֹא הָיָה לָךְ לְהַרְגִּיז אֶת בּוֹרְאֲךָ אֶלָּא בִי. עֲשִׂיתָנִי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּךְ. אֵין אַתְּ יוֹדֵעַ. כְּשֵׁם שֶׁנִּפְרָעִין מִן הָעוֹבֵד כָּךְ נִפְרָעִין מִן הַנֶּעֱבַד. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיִיתִי סָבוּר שֶׁהוּא יוֹם הַדִּין וְנִתְייָרֵאתִי. וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחוֹמֶר. מָה אִם שֵׁמוּאֵל רַבָּן שֶׁלְנְבִיאִים. שֶׁכָּתוּב בֵּיהּ וַיֵּ֙דַע֙ כָּל יִשְׂרָאֵ֔ל מִדָּן֭ וְעַד בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וגו'. נִתְייָרֵא מִיּוֹם הַדִּין. אָנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְהָדֵין כִּ֡י הִנֵּה יוֹצֵ֨ר הָרִ֜ים וּבוֹרֵא ר֗וּחַ וגו'. אֲפִילוּ דְבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶן חֵט נִכְתָּבִין לְאָדָם עֵל פִּינַקְסוֹ. וּמִי מַגִּיד לָאָדָם. הֲבָל הַיּוֹצֵא מִפִּיו. רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי יַעֲבֵץ. יוֹצֵ֨ר הָרִ֜ים וּבוֹרֵא ר֗וּחַ. רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי יַעֲבֵץ. אִילֵּין צִיפָּארֵיי. תּוֹהוּ חוֹשֵׁךְ וְאֲפֵילָה.
Pnei Moshe (non traduit)
אילין ציפוראי. מפרשין לתהו דקרא שהיא חשך ואפילה:
הבל היוצא מפיו. עושה רושם למעלה ומגיד לו לאחר זמן וזהו ובורא רוח שנעשה יש ובריאות מהרוח ומגיד לאדם מה שיחו:
שהיה רבי קורא אותן ובוכה. שמהמקראות האלה רואין אנו היאך לירא מן הדין וכן מצינו בקרא דשמואל וכדאמר והרי הדברים קל וחומר וכו':
וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית בִּשְׁנָיִם. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. דְּרִבִּי עֲקִיבָה הִיא. בְּרַם כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרְשִׁין לְעוֹבְדָה. מִן מַה דְרִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי יְתִיב דְּרַשׁ. כַּתְּחִילָּה הָיָה הָעוֹלָם מַיִם בְּמַיִם. הָדָא אָֽמְרָה. הֲלָכָה כְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דָּרַשׁ רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. בַּתְּחִילָּה הָיָה הָעוֹלָם מַיִם בְּמַיִם. מַה טַעַם. וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶפֶ֭ת עַל פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃ חָזַר וַעֲשָׂאוֹ שֶׁלֶג. מַשְׁלִ֣יךְ קַֽרְח֣וֹ כְפִיתִּים. חָזַר וַעֲשָׂאוֹ אֶרֶץ. כִּ֤י לַשֶּׁ֨לֶג ׀ יֹאמַ֗ר הֱוֵ֫א אָ֥רֶץ. וְהָאָרֶץ עוֹמֶדֶת עַל מַיִם. לְרוֹקַע הָ֭אָרֶץ עַל הַמָּ֑יִם. וְהַמַּיִם עוֹמְדִים עַל הָרִים. עַל הָ֝רִ֗ים יַֽעַמְדוּ מָֽיִם׃ וְהֶהָרִים עוֹמְדִין עַל רוּחַ. כִּ֡י הִנֵּה יוֹצֵ֨ר הָרִ֜ים וּבוֹרֵא ר֗וּחַ. וְהָרוּחַ תְּלוּיָה בַסְּעָרָה. ר֥וּחַ סְ֝עָרָ֗ה עֹ֘שָׂ֥ה דְבָרֽוֹ׃ וּסְעָרָה עֲשָׂאָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמִין קַמֵיעַ וּתָלָייָהּ בִּזְרוֹעוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וּמִתַּחַ֭ת זְרוֹעוֹת עוֹלָם֑.
Pnei Moshe (non traduit)
וכדאשכחן דר' יודה בר פזי יתיב ודריש. בתחלה היה העולם מים במים וכו'. והדא אמרה דס''ל הלכה כר' ישמעאל דס''ל דורשין:
דר''ע היא. הא נמי כר''ע דמדרישא כר''ע הך בבא נמי כר''ע דאין לדרוש במה דליכא נ''מ למידי אבל כר' ישמעאל דאמרינן דברישא דורשין דאיכא נ''מ לעובדא ה''נ דורשין במעשה בראשית דאע''ג דלעיבדא ליכא נ''מ במידי מ''מ מתני' דלא כרבי ישמעאל:
הלכה: אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה כול'. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. דְּרִבִּי עֲקִיבָה הִיא. בְּרַם כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל תַּנֵּי אַזְהָרוֹת 8b לְעוֹבְדָה. מִן דְּרִבִּי אִמִּי יְתִיב מַתְנֵי. אַזְהָרָה לַשּׁוֹכֵב אַזְהָרָה לַנִּשְׁכָּב. הָדָא אָֽמְרָה. הֲלָכָה כְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל.
Pnei Moshe (non traduit)
מן דר' אמי וכו'. ממה דחזינן דר' אמי היה יושב ושונה אזהרה לשוכב בפ''ע ולנשכב בפ''ע אם כן ש''מ הלכה כרבי ישמעאל וכדאמרן:
גמ' דר' עקיבה היא. האי ש''ס מפרש לעריות והיינו סתרי עריות מה דלא מפורש בהדיא לגוונא חדא וזהו לאזהרת נשכב במשכב זכר דלא כתיב אלא ואת זכר לא תשכב וגו' ופליגי ר' ישמעאל ור''ע בפ''ז דסנהדרין בהלכה זו באזהרה לנשכב מנין דר''ע דריש לא תשכב קרי ביה לא תישכב ור' ישמעאל דריש לה התם מלא יהיה קדש מבני ישראל וכו' ואמרי' שם דהנ''מ מבינייהו אם שכב את הזכר ונשכב ממנו דלרבי עקיבא אינו חייב אלא אחת דמחד קרא נפקי ולר' ישמעאל חייב שתים דמתרי קראי נפקי. והשתא קאמר דמתני' דקתני אין דורשין בסתרי עריות לשלשה כר''ע אתיא דלדידיה ליכא נ''מ לעובדא גבי שוכב ונשכב אבל כר' ישמעאל למאי דר' ישמעאל תני שם א''כ דורשין באזהרות לעובדא דאיכא נ''מ למעשה דמיחייב שתים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source